הזווית הסטטיסטית: על הניצחון של מכבי ת"א נגד בני סכנין

הצהובים פתחו את 2018 ברגל ימין, ומה אומרים הבלוגרים של אתר "הזווית"? ניתוח טקטי לפניכם

השנה האזרחית החדשה נפתחה ברגל ימין עבור מכבי תל אביב, שניצחה 0:1 את בני סכנין במסגרת המחזור ה-16 בליגת העל. כמדי שבוע, אנחנו מביאים עבורכם את "הזווית הסטטיסטית" – הפינה המיוחדת של הבלוגרים מאתר "הזווית", שמתמקדים הפעם בניתוח הטקטי ובדגש על ההבדלים בין שתי המחציות.

1. כמה אכזרי היה הסיום של אוהדי מכבי תל אביב לשנת 2017. הנה, בדקה ה-90 הם כבר מדמיינים את הפועל באר שבע מפסידה נקודות באשקלון, נותנת להם התחלה חדשה לשנה חדשה, עם רוח חדשה של התעוררות (וברוך השב לקרלוס גארסיה) ואז פקהארט. אז עם הקוף הזה על הגב ו-7 נקודות מהפסגה, מכבי תל אביב הרחיקה עד לעכו לפגוש את בני סכנין. אבל לא רק עם הקוף נסעו לעכו, אלא גם עם…

2. אוהדים. כנראה הסממן המרכזי ליציאתה המסתמנת של מכבי תל אביב מהאווירה שאפפה אותה בתחילת העונה. כמות נכבדת של אוהדים צהובים עשו את הדרך עד לעכו, ביום גשום וקר, כדי לוודא שקבוצתם ממשיכה את הסטטיסטיקה מול נציגת המגזר, שעומדת על 27 ניצחונות מ-34 משחקים בעשור האחרון (מתוכם רק ניצחון בודד לסכנין). את התעוררות האוהדים אפשר לייחס, בין היתר, להתעוררותו של אחד:

3. ג'ורדי קרויף, שהבין שבסופו של דבר כדורגל הוא משחק פשוט. אתה צריך למנוע מהיריבה להבקיע וליצור מצבים בהתקפה, שעם השחקנים הנכונים גם יתורגמו לשערים. על בסיס ההבנה הזו, בנה בתקופה האחרונה את המערך שגם יצר לו את המומנטום – הגנה חזקה ובעיקר מגוונת (מבחינת יכולות השחקנים) עם שלושה בלמים, דור פרץ הפעלתן לפניהם תומך והורס את התקפות היריב, והגוש הלוחם הזה באמצע מאפשר להולנדי לפתוח בהרכב שהולנדים אוהבים, ובו ריבוי יוצא דופן של שחקנים יצירתיים והתקפיים. קחו למשל את…

4. דור מיכה. כן, זה שאוהב לשחק באמצע, לפעמים קצת ימינה, זה עם הדריבל וההרמות הלא רעות בכלל. אז שחקן כזה, שסכנין היא בדיוק הקבוצה לנטרל את כל היכולות ההתקפיות שלו, עם אמצע מעובה ובעיקר – קשוח, עשוי למצוא עצמו במשחק כזה מתוסכל או על הספסל (או שניהם). מה עושים? לוקחים אותו אחורה, מזיזים אותו שמאלה, רחוק מהאמצע הסבוך של סכנין ומאפשרים לו ליצור איום משטח בו יוכל לנצל את היתרונות שלו ובעיקר ליצור…

5. איום התקפי סימטרי. מיכה משמאל, דסה מימין, שניהם עם תכונות דומות יחסית. שני אלה היו אמורים לרווח את המשחק, בין היתר באמצעות באבין ופרץ ששימשו כפיבוטים באמצע והניעו במהירות משמאל לימין (בעיקר במחצית הראשונה), ניסו ליצור חורים בקישור והגנת סכנין ואז לנצלם באמצעות הכניסה של מיכה לכיוון האמצע, כפי שניתן לראות ממקומו הממוצע של מיכה בין האגף לבין הקישור המרכזי. מקום בו סכנין לא נגררה וריווחה לצדדים, והיא אכן לא נגררה במשך מרבית המשחק, נותרו האגפים פתוחים ליצירת הזדמנויות. אז יצרנו את האמצע החזק, הכנפיים הפעלתניות, מה חסר כדי לתבל את המשחק?

6. חלוצים, דומים אבל שונים. עם שני יוצרי המצבים מהצדדים ועם האפשרויות ההתקפיות בסגל הצהוב, זה רק מתבקש ששני החלוצים הגבוהים, החסונים ואלה שיודעים לכוון את המצח ולהכניס את הכדור לרשת, יפתחו בהרכב. תוסיפו לזה את היכולת של בלקמן ליצור מצבים לעצמו, מה שהביא אותו להיות מלך השערים הצהוב ערב המחזור, את היכולת של קיארטנסון למצוא את מקומו בתוך הרחבה ותגלו צמד עוצמתי ובעיקר – מגוון. את כל החבילה הזו שיצר קרויף – מההגנה, לאגפים ולהתקפה, ניתן היה לראות במחצית הראשונה הצהובה לחלוטין, עם 11 איומים לעומת אחד בלבד של קבוצת הבית, כאשר מה שמנע מהתל אביביים לרדת ביתרון היה בעיקר חוסר יכולת ניצול המצבים, למרות שיצרו איום אחד יותר ממה שהיו צריכים עד היום כדי ליצור שער. וסכנין?

7. בני סכנין הגיעה למשחק עם תבנית ברורה – שלושה בלמים, שלושה קשרים, כל השישה קרובים, כל השישה קשוחים. למרות זאת, בין היתר בשל המערך הצהוב כפי שהתייחסנו אליו, דווקא במבנה הזה הגיעה מכבי תל אביב למירב ההזדמנויות שלה במשחק. כי גם מבנה של שישה שחקנים שתפקידם לשבש את ההתקפה הצהובה צריך לחטוף את הכדור ולהניע אותו קדימה, במהירות, ומהירות זה מה שהיה חסר לה, עם 417 ריצות מהירות לעומת 449 מהצד הצהוב, הפרש שהופך משמעותי אפילו יותר כשמבינים שהמשחק התנהל בשליטה צהובה ומרדפים אדומים. לאן המהירות של סכנין נעלמה?

8. עם פיראס מוגרבי, שהיה כל כך חסר לסכנין במשחק הזה. עם מהירות מירבית של 33.9 קמ"ש, עם היותו מלך השערים של סכנין העונה, עם המקום השני בליגה עם דריבלים (111) ועם המקום הרביעי בליגה במסירות מפתח, זה היה משחק למוגרבי, וסכנין התקשתה ליישם את התכנית עמה הגיעה בלעדיו. למזלה,

9. עטאא ג'אבר עלה לכר הדשא וככל הנראה יישם את מה שזיהה ככל כך חסר מהספסל – הוא רץ מהר (שני בקבוצה עם 31.8 קמ"ש), הוא שיחק כמה מטרים לפני קבוצת הקשרים ההורסים באמצע והיה הקשר הראשון ליצור, הוא הניע את סכנין ימינה ושמאלה לשני שחקני האגף שלה ובעיקר – יצר איומים שהיו כל כך חסרים לסכנין כאשר לא היה על המגרש, עם שלושה איומים. לכן, דווקא כניסתו של עטאא הוציאה את סכנין קדימה, ודאי כאשר קיבל עוד קצת מהירות עם כניסתו של אוסמה חלאילה, איזנה מעט את המשחק ואפילו הביאה את סכנין ליצור יותר איומים ממכבי תל אביב במחצית השנייה, עם 5-7 לטובת המקומיים. אגב מקומיים…

10. זה לא היה המחזור של הקבוצות המארחות, אשר רק אחת מהן השכילה להשאיר בבית את מלוא שלוש הנקודות, במחזור בו כל ששת המשחקים שהוכרעו היו בהפרש של שער אחד: חמישה מהם בתוצאה 1-0 וכאשר ארבע הראשונות, שרק ארבע נקודות מפרידות ביניהן, מנצחות. מה עוד אפשר לבקש?

11. שמחזור הבא יפגיש את שש הראשונות בטבלה אחת מול השנייה. אה, בעצם, זה בדיוק מה שמצפה לנו במחזור ה-17. יש למה לצפות.

הוסיפו תגובה